איך מחזיקים מעמד כלכלית בתקופת חל"ת?
מאת אושרת כץ שחם, מאמנת לכלכלת המשפחה ובעלת סינרגיה אימון לכלכלת המשפחה
תקופת הקורונה הביאה איתה אתגרים כלכליים ותעסוקתיים מורכבים. חלק מהמשפחות מצאו את עצמן מג'נגלות בין עבודות חיוניות לגידול הילדים בלי אפשרות לעזרה חיצונית, ואחרות מצאו את עצמן עם הרבה זמן פנוי וירידה משמעותית בהכנסות.
משפחות אלו חיות במציאות בה אחד מבני הזוג, ולפעמים שניהם, הוצאו לחל"ת ומקבלים רק חלק מהשכר הרגיל. ישנן משפחות בהם אחד או שני בני הזוג איבדו את מקום עבודתם ומקבלים דמי אבטלה, שגם הם נמוכים מהשכר המלא וצפויים להסתיים בקיץ הקרוב.
איך מסתדרים עם ירידה של עד 30% בהכנסות משק הבית?
ירידה בהכנסה גורמת באופן טבעי ללחץ ובלבול. משפחות שחוות ירידה בהכנסה שואלות את עצמן איך יצליחו להסתדר עם הירידה בלי לפגוע משמעותית באיכות החיים ובלי "לאכול" חסכונות או להיכנס לחובות.
תשובה אחת עשויה להיות פשוט "לזרום". בתקופת הסגרים הפתרון הזה עבד לא רע בכלל: בהיעדר בילויים, מסעדות, חופשות בחו"ל, ארועים וכן הלאה הוצאות משקי הבית ירדו, והרבה משפחות הגיעו לאיזון כלכלי ואפילו לחיסכון. אלא שעם פתיחת הסגר וחזרת המשק לפעילות אסטרטגית ה"זרימה" עלולה לדרדר משפחות למינוסים וחובות.
בהנחה שצד ההכנסות אינו ניתן לשינוי כרגע באופן זמני, הדרך להימנע מבורות היא שליטה טובה יותר בהוצאות.
מה עושים ת'כלס?
מומלץ לבדוק קודם כל ברמת על: מה היו ההכנסות בחודשיים האחרונים? מה היו ההוצאות? האם חל שינוי ביתרת העו"ש? האם קיבלתם עזרה כספית מהמשפחה? האם מדובר בעזרה מתמשכת? האם השתמשתם בחסכונות? האם תוכלו להמשיך להשתמש בחסכונות גם בחודשים הבאים?
אם זוהתה בעייה כדאי לעבור לשלב הבא שדורש העמקה גדולה יותר במבנה ההוצאות ובדיקתן לפי סעיפים:
הרשת מלאה בקבצי אקסלים מצוינים למיפוי הוצאות משקי הבית. אפשר לנסות באתר פעמונים, באתרים של הבנקים השונים, באתר "האוצר שלי" הנהדר ועוד ועוד. הרעיון הוא לבדוק מה היו ההוצאות בחודשיים האחרונים על סעיפים כמו קניות בסופר, דלק, אינטרנט, תקשורת ותוכן, ביגוד, ביטוחים וכן הלאה.
בדרך הזו אפשר למצוא, בין השאר, אם יש שירותים שכבר לא צורכים ועדיין משלמים עליהם, או אם יש עמלות שמשלמים ואפשר להפחית בשיחת טלפון פשוטה. כדאי גם לעשות סבב ספקים בתחומי האינטרנט, התקשורת והתוכן ולבדוק אפשרות של הורדת עלויות.
במצב חירום כמעט ואין הוצאה שאי אפשר לגעת בה. הנה שלושה סוגים של הוצאות שאפשר לטפל בהן, מהקל לקשה יותר:
- הוצאות מסוג של "אחד או אפס" שאפשר לבטל או להקפיא באופן מיידי (ספקי תוכן, מנויי ספורט או תרבות, חוגים וכו')
- הוצאות שאפשר לחסוך בהן עם תכנון ומודעות (קניות בסופר, חשמל, מים, הזמנת אוכל מבחוץ, ביגוד, מתנות וכו').
- הוצאות קבועות, שגם אותן אפשר לשנות בסופו של דבר, ולפעמים אין ברירה, עד לרמה של מעבר דירה.
כדאי ורצוי מאוד לקבוע תקציב, בעיקר להוצאות מהסוג השני (אלו שאפשר לחסוך בהן), ולבצע רישום של הוצאות אלו במהלך החודש כדי לא לחרוג מהתקציב. אפשר להשתמש לצורך כך באפליקציות ניהול תקציב: יש הרבה אפליקציות, רובן טובות ונוחות ומציעות תקופת התנסות בחינם, או תשלום רק על פיצ'רים מתקדמים (כמו סנכרון בין שני בני הזוג).
לסיכום
הסתגלות לירידה בהכנסות דורשת יציאה מסויימת מאזור הנוחות. מהצד השני זו גם הזדמנות מצוינת לסגל הרגלים טובים להתנהלות כלכלית נכונה שיוכלו לשמש את המשפחה גם אחרי היציאה מהמשבר.
ניהול מושכל של ההוצאות ומעקב צמוד אחריהן יעזרו למזער את הנזק הכלכלי מהמשבר הנוכחי, לצבור חסכונות, להתכונן מראש למשברים עתידיים ולהכין את התשתית לצמיחה כלכלית של המשפחה.
